"פעם אחת הייתה נערה יפה וטובת לב, שאימא שלה לא הסתפקה בכך שהשיגה לעצמה בעל טייס. הטובים אומנם לטייס, אך משרת טייס בחברת הדגל של בריטניה עדיין אינה מספיקה בכדי לממן שכר לימוד לשלושת הצאצאים באחד ממוסדות ההשכלה הפרטיים. היא הבינה מהר מאד שנתיני הממלכה אינם מצטיינים כמו שכניהם בכושר ייצור, בכוכבי מישלן או במזג אויר. חוץ מהמצאת הארי פוטר וחבורתו, מזמן לא נראה כאן איזה סטארט אפ מוצלח. לכן היא החליטה למכור ציוד למסיבות, כי זה מה שהבריטים יודעים הכי טוב לעשות שאלכוהול נמצא בסביבה. תשאלו את השכנים מאיביזה שמתמודדים כבר שנים עם מעשי הוונדליזם של ההוללים הבריטים, ממסיבות חשק ורווקים או סתם שיכורים.
אבל זה לא מספיק...
כל מי שנולד בממלכה יודע, שגם במאה ה- 21, יש דרג ויש זרג או על פי הבריטים – UPSTAIRS AND DOWNSTAIRS
בשביל להיות שייך לאליטה בסך הכל צריך דם כחול. בני המזל פשוט נולדים לתוך משפחת המלוכה או נצמדים לדם הכחול, אחרת לעולם לא יוכלו להשתייך למועדון היוקרתי. זכיה בגמר של כוכב נולד או השגת תוכנית ריאלטי משלך, מקסימום תפנה לך מקום על דפי הצהובונים, אבל לא תפתח לך את דלת הסתרים לעולמות של נסיכים ונסיכות.
באותה ממלכה היה נסיך צעיר ויפה תואר, שלמזלו היה יותר דומה לצד של אמו חוץ מדלילות השיער שהוריש לו אביו. הנסיך נשלח לרכוש דעת באחת מהאוניברסטאות הותיקות בממלכה. במקרה, גם הנערה היפה וטובת הלב, שנהגה לתלות בחדרה פוסטרים עם דמותו, נשלחה לאותו מוסד וחלקה עמו את אותה מערכת שעות. למזלה של הנערה, בניגוד לאחיו חובב המסיבות, הוא לא שכח את נימוסיו ודאג להופיע לכל אירוע צדקה כיאה לבן מלוכה.
באותו אירוע צדקה, כיאה ללכלוכית אמיתית, החליטה הנערה אכן ללבוש את הסמרטוטים הישנים או יותר נכון רשת דייגים. והתרגיל, אותו תרגיל מימים ימימה, אכן הצליח, הנסיך היה מוקסם. הוא ניגש אליה, הרכין את ראשו בנימוס והזמין אותה לדייט ראשון. ומאותו הרגע, שוב לא רצה לרקוד עם אף אחת אחרת. הנסיך אכן מצא את הנעל המתאימה ומאותו יום ועד עצם היום הזה חיו הנסיך וסינדרלה באושר ועושר."
אבל למה לכל הרוחות, צריך לסגור את המדינה ליום שלם, רק בגלל שעוד בחורה יפיפיה דגה לה גבר עשיר וצעיר. כולם מדברים על ההכנסות האינסופיות שמזרימות המזכרות, הדגלים וכספי התיירים כמיליארד פאונד, אך שוכחים את הפסד התפוקה של אותו יום שבתון, כעשרה מיליארד פאונד.
הבריטים שמחביאים בחצר האחורית כל סממן לאומני שעלול להתנגש בחופש זכויות הפרט, קיבלו היתר ליום אחד להרגיש גאים בכך שהם אומה שאוהבת את משטר המלוכה. יום אחד בו לא צריך להיות "רגיש" כאשר מישהי מכוסה בבורקה מתקרבת (נאסר בשל סדורי הבטחון להתקרב לאיזור מחשש להתקפת טרור). יום אחד בו זה בסדר להתגעגע לימי תור הזהב ולאימפריה הבריטית בימים טרום השתלטות הנתינים על הבירה.
אז שני מיליארד איש הולכים לצפות באירוע, בו בן מלוכה בחר לשאת פשוטת עם. לגבי ה"פשוטה" ניתן להתווכח איך פתאום ביום בהיר אחד מקייט היא הופכת לקתרין. אז למזלו של שר האוצר שנאבק בשיניים בממטר הקיצוצים שהוא מנחית על בני עמו, כאשר האינפלציה גואה בשל עלייה חדה של מחירי הסחורות המיובאות, במדינה שרק מייצרת חלומות של נסיכים ונסיכות, ומצב הרוח עמוק עמוק בתוך האדמה. פתאום הכלכלה מתחילה להתאושש לה ברביע השני של השנה וזאת רק בשל החתונה המלכותית, ורק בשל העבודה שבית המלוכה היומרני הסכים לקבל לתוכו אחד משלנו. לא בדיוק שלנו, עדיין בדיוק כמוהם רק ללא שורשים עמוקים של שושלת סקסה-קובורג גותה. לא שזאת תופעה חדשה, הנסיך הספרדי כבר בחר לו עיתונאית יפיפייה לפני מספר שנים ורוב השכנים עוד מימי גרייס קלי המנוחה, חולקים להן "פשוטות" שנראות כמו דוגמניות על.
אך אל דאגה מי שלא הספיק לקפוץ ללונדון בתקופה האחרונה, אתרי האינטרנט ימשיכו לספק לכם מזכרות בהן מתנוססות תמונותיהם של הנסיך והנסיכה, החל מספלי תה ותחתיות, אצבעונים, גמדי גינה, חולצות וצלחות קיר. גם אלו שלא הצליחו להתברג לטיולי הנשים המאורגנים לקראת החתונה, במשך עשרות שנים ימשיכו למכור לכן ביקור באותו פאב מפורסם בו צהל הנסיך כאשר הצליח לנתק את החבל שכרכה לו קייט, והיה כל כך מאושר שהזמין את חבריו להרמת כוסית בעלות של 11 אלף פאונד לפני שחזר אליה עם הזנב בין הרגליים. ככה זה שאתה עשיר, אתה יכול לשנות את דעתך מבלי להתחשב במחיר.
פריסת האוהלים ליד הכנסיה החלה כבר מספר ימים קודם והיתה שייכת כמובן למכורים בלבד. תחנות הרדיו נוטות להתעלם מידיעות חשובות במיוחד כגון האסון באלבמה, המשך הדיכוי בלוב ובסוריה, ומשדרות רק מבזקי חתונה. כל סלברטי שהוזמן חייב לעלות בשידור ולציין כמה זה נפלא. רחמים על השגריר הסורי שאחרי שהשיג כבר מגבעת נמחק מהרשימה ברגע האחרון.
לגבי הטקס, פשוטת העם התעקשה להשמיט את המילים המחייבות אותה לציית לבעלה. היא כנראה טרם הפנימה שמכרה את החירות שלה (במקרה הטוב) לאהבת חייה. ממחר היא כבר לא יכולה להחליט דבר, והיא בעצם הופכת לנתינה מספר אחת של בית המלוכה.
אך אל דאגה. עד (אחרי) החתונה זה יעבור. כאשר האולימפיאדה מתדפקת בדלת, ובחלוף כמה חודשים בהם האזרח הקטן יבין שהאינפלציה נוסקת, שהפאונד נחלש והחופשה השנתית לספרד מתרחקת, וכל מה שנותר הוא ללכת לפאב וללגום חצי פיינט שישכיח את תשלומי המשכנתא ואת החשש מעליית ריבית.
ואנחנו? מה לנו ולחתונה? חוץ מזה שהבנים שלי מקבלים שעור חשוב בהיסטוריה של נסיכים ונסיכות, שממלא להם חסך הנובע מכך ששלגיה, לכלוכית והיפיפיה הנרדמת לא ממש כיכבו במדף הספרים שלהם.
אנחנו כבר מחכים לשערוריות ולעלילות שמאחורי הקלעים, כי זה הדבר היחיד שעשוי לעורר את המלוכה הרדומה. בכל אופן אנחנו נזדהה עם הנתינים ונרתום כסאות גינה, תרמוס תה עסיסי ועוגה ונצא לרחובות השכונתיים לחגוג את החתונה ולא נשכח לדווח באדיקות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה