יום שמשי בבריטניה – מציאות או חלום

לאורך החיים, אתה נתקל, במושג "זכרון קצר", בהתחלה זה קצת מוזר כי רוב האנשים בגיל הנעורים זוכרים הכל (לפחות בתקופה שלנו ידענו את מספרי הטלפון של החברים בעל פה, מה שהפך למבצע קשה מאז כניסת הסלולר ובכלל הקלות הבלתי נתפסת של המכשיר הנייד בו נשלף השם בשניה, שלא נדבר על המכשירים שפשוט מגיבים לשמע), אבל ככל שאתה מתבגר זה חודר עמוק עמוק לתודעה, ולא בגלל שעשית קורס מבוא לפסיכולוגיה ארגונית, או טעמת קצת מתיאוריות השיווק, או שהילדים שלך מתרגלים את זה מידי יום ויומו על בשרך, אבל אז בלי שהתכוננת לזה, אתה מוצא את עצמך חוטא בגדול כמו כולם ומיישם את התיאוריה הפסיכולוגית ב"גדול", ורק בגלל יום שמש אחד הגורם לך לשכוח שאתה חי בממלכת הגשם (כן לא בדיוק דריזל), בין יותר קודר ואפור (ורוח אל נשכח את הרוח) כאשר את ימי השמש אפשר לספור על יד אחת.

אבל יום שמש אחד, גורם לך כבר לפשפש בארון ולמדוד את סנדלי הקיץ שכמעט ולא ראו אור יום בשנתיים האחרונות, לעבור על מלאי השרוולים הקצרים ולפנטז על מכנסיים קצרים. לא שהעובדות בשטח גורמות לך לרגע להתבלבל, מגפי החורף עדיין מונחים בכניסה לבית ליד סל המטריות, מעילי הגשם פזורים בכל פינה, לעיתים בבוקר אתה חייב להצית את ההסקה לאיזה חצי שעה, אתה עדין לא עוזב את הבית בלי סווטשר ומחזיק את המטריה הכפולה בפגוש האחורי, אבל בבית המרקחת כבר התייצבת לקנות קרם הגנה, את הילדים כבר ציידת בכובעים ומשקפי השמש כבר הוצאו מהמגירה, ולמה הכל בגלל יום שמש אחד???

ככה זה שיום שמש אחד מספיק כדי למלא מצבורים כנראה לשנה שלמה, כי באותו יום אתה לא חושב על המשבר הכלכלי, אתה לא חושב מה להגיד ואיך להתנסח מול האנגלים, אתה פשוט עצמך והדבר המופלא שגם הם הופכים לקצת ים תיכוניים.

הרבה יותר נוגעים, הרבה יותר צוחקים, פתאום כולם יוצאים מהקונכיה ומרחיקי הלכת מספיק שיגיעו לפינת הירק של השכן וימצאו את כולן בלבוש חושפני רק בגלל יום שמש אחד.

אז אל תתפלאו אם פתאום גם בני המין השני הופכים להיות נדיבים ומארגנים טיול פתע לפארק רק עם הילדים, הכל בשביל הבונדינג ובשביל הטבע והנוף (ואכן איזה נוף יש להם בפארקים שלל חזיות מרקס אנד ספנסר וויקטוריה סקרט, רגליים חשופות).

ובפעם המי יודע כמה, אתה מתמלא באנרגיות עשיה ומחליט שזה הזמן לחדש את הריהוט בגינה, לרכוש שער חדש לילדים, טרמפולינה ואתה מוצא את עצמך משוטט בין אתר ואתר והכל בגלל יום שמש אחד.

המקרר כבר מלא בכל סוגי הגלידות, אתה כולך מלא תקווה שהשנה סוף סוף מלאי בגדי הקיץ הקצרים ינוצלו ולא בגלל שאתה מתכנן איזו גיחה לישראל במהלך חודשי הקיץ.

אז נכון שאין להם ים בגישה של רבע שעה נסיעה, אבל הירוק הזה בעיניים, הפארקים האינסופיים, פינות החמד השוקקות בבעלי חיים קטנים וגדולים, הופכות את המקום לגן עדן וזאת רק בגלל יום שמש אחד.