אומנם לא הגעתי עם חולצת טי-שרט שחורה קרועה המכריזה בורוד זועק I LOVE GOERGE! (בכלל הצבע הורוד שלט בגדול ולא בגלל שעיתוני האופנה אותתו על כך, א. אולי זה הצבע האהוב עליו ולא ידעתי על כך. ב. זה הליין הכי נמכר לנשים בנות 55 ומעלה. ג. פשוט מה שנשאר ממכירות הקיץ הקטלניות).
אין ספק, שהרגשתי ממש ילדה בין מעריצי ג'ורג' ולא בגלל ששכחתי שמלאו לי רק 38 שנים בחודש האחרון, אלא שלמרבה הפלא (אני דווקא בניתי על הזוגות החד מיניים שיגיעו – בהרבה יותר מענין לצפייה), קהל המעריצים שבא להיפרד מהנער היווני שכבר לא לובש את המכנסונים הקצרים שלו, יותר בדרך לעשות בייבי סיטר על נכדים, מאשר לבחור באיזו עגלה חדישה נרכוש לתינוק החדש.
אז בין הסבתות והסבים הרגשתי ממש כמו בימים של WHAM, הוא אומנם התבגר וכבר לא מופיע במכנסונים קצרצרים (בסך הכל מבוגר ממני בשבע שנים) – אבל עדין שזוף, חתיך ואין ספק שהבוטוקס עוזר. הלוא הוא לא היה צריך לקום אי פעם לכסות איזה ילד, להאכיל תינוק רעב או לדאוג שהילד שלך מסתדר, מקבל הכל וכו' – בקיצור הוא דואג די טוב לעצמו ובגיל 45 עדין יש מספיק נשים שרוצות לעשות לו ילד!
בכלל זו הופעה לנשים ואפילו אסור להביא לשם גברים!!! רוב הנשים שמגיעות לשם לבד (בדרך כלל בחבורות של נשים), חולמות עליו כבר שנים, לא בוחלות בכמה כוסות בירה כל יום בפאב. אז תחברו את השילוב הקטלני של נשים בנות חמישים שעדין מפנטזות על ג'ורג' ואין להן בעיות ספיגה בדם –שמביא אותם למצב שכל גבר ברדיוס שלהם, הוא סיבה טובה לפתוח במסע ציד.
כמובן שכל ההופעה הן רק צורחות וכמעט מתעלפות ומחפשות קצת גברים שישתפו איתם בחוויה!
לסיכום הוא נשאר והיה זמר פופ! יש כאלה שלא יגדירו אותו כזמר בכלל (ענת לא לספר לירון), אבל הוא יודע לתת שוהו נקי ומקצועי (כבר קשה לו לבצע כמה שירים ברצף) ולשיר את אותם להיטים שגדלנו עליהם (שהיינו בתקופת המסיבות וה- MTV), הלוא הוא לא הוציא תקליטים מאז.
מה שכן, הוא לא הבוס, ואין ספק שברוס נתן הופעה אחרת, המוסיקה שלו אחרת והגליש שלו (והוא מתקרב לשישים) הוא של גבר בין שלושים פלוס.
אז שרנו “Careless Whisper” , השתוללנו ב-” Freedom” ונפרדו מג'ורג' – לא נראה לי שבקמבאק הבא שלו, גם אם אני אהיה בסביבה, אצטרף לחולצות הוורודות.
השבוע אנחנו הולכים לראות את REM שמוגדרים כאיכותיים יותר (זכורים ימי האוניברסיטה שעוד האזנתי למוסיקה איכותית ולא התמכרתי נואשות לגלגל"צ). מה שכן חתיכים לא נראה שם, בירה תהיה שם כנראה בשפע, מה שכן גיל הקהל ירד פלאים בניגוד לכמות הקעקועים והפירסים.
יש לציין כי למרות כמות האלכוהול שנצרכה שם, ביציאה מההופעה הזרימה לתחנת הטיוב היחידה הייתה בלי שאגות וקריאות התרגשות, בלי התפרצות אלכוהול (חוץ מהריח) ובסדר מופתי. כולם חיכו לתורם להיכנס לרכבות ולנסוע ליעדם, תוך כדי כך שאתה מתערבב עם קהל ההצגות בדרכך צפונה לפרברים.
עד כאן,
WAKE ME UP BEFORE YOU GO-GO
נשיקות וד"ש
נירית
אין ספק, שהרגשתי ממש ילדה בין מעריצי ג'ורג' ולא בגלל ששכחתי שמלאו לי רק 38 שנים בחודש האחרון, אלא שלמרבה הפלא (אני דווקא בניתי על הזוגות החד מיניים שיגיעו – בהרבה יותר מענין לצפייה), קהל המעריצים שבא להיפרד מהנער היווני שכבר לא לובש את המכנסונים הקצרים שלו, יותר בדרך לעשות בייבי סיטר על נכדים, מאשר לבחור באיזו עגלה חדישה נרכוש לתינוק החדש.
אז בין הסבתות והסבים הרגשתי ממש כמו בימים של WHAM, הוא אומנם התבגר וכבר לא מופיע במכנסונים קצרצרים (בסך הכל מבוגר ממני בשבע שנים) – אבל עדין שזוף, חתיך ואין ספק שהבוטוקס עוזר. הלוא הוא לא היה צריך לקום אי פעם לכסות איזה ילד, להאכיל תינוק רעב או לדאוג שהילד שלך מסתדר, מקבל הכל וכו' – בקיצור הוא דואג די טוב לעצמו ובגיל 45 עדין יש מספיק נשים שרוצות לעשות לו ילד!
בכלל זו הופעה לנשים ואפילו אסור להביא לשם גברים!!! רוב הנשים שמגיעות לשם לבד (בדרך כלל בחבורות של נשים), חולמות עליו כבר שנים, לא בוחלות בכמה כוסות בירה כל יום בפאב. אז תחברו את השילוב הקטלני של נשים בנות חמישים שעדין מפנטזות על ג'ורג' ואין להן בעיות ספיגה בדם –שמביא אותם למצב שכל גבר ברדיוס שלהם, הוא סיבה טובה לפתוח במסע ציד.
כמובן שכל ההופעה הן רק צורחות וכמעט מתעלפות ומחפשות קצת גברים שישתפו איתם בחוויה!
לסיכום הוא נשאר והיה זמר פופ! יש כאלה שלא יגדירו אותו כזמר בכלל (ענת לא לספר לירון), אבל הוא יודע לתת שוהו נקי ומקצועי (כבר קשה לו לבצע כמה שירים ברצף) ולשיר את אותם להיטים שגדלנו עליהם (שהיינו בתקופת המסיבות וה- MTV), הלוא הוא לא הוציא תקליטים מאז.
מה שכן, הוא לא הבוס, ואין ספק שברוס נתן הופעה אחרת, המוסיקה שלו אחרת והגליש שלו (והוא מתקרב לשישים) הוא של גבר בין שלושים פלוס.
אז שרנו “Careless Whisper” , השתוללנו ב-” Freedom” ונפרדו מג'ורג' – לא נראה לי שבקמבאק הבא שלו, גם אם אני אהיה בסביבה, אצטרף לחולצות הוורודות.
השבוע אנחנו הולכים לראות את REM שמוגדרים כאיכותיים יותר (זכורים ימי האוניברסיטה שעוד האזנתי למוסיקה איכותית ולא התמכרתי נואשות לגלגל"צ). מה שכן חתיכים לא נראה שם, בירה תהיה שם כנראה בשפע, מה שכן גיל הקהל ירד פלאים בניגוד לכמות הקעקועים והפירסים.
יש לציין כי למרות כמות האלכוהול שנצרכה שם, ביציאה מההופעה הזרימה לתחנת הטיוב היחידה הייתה בלי שאגות וקריאות התרגשות, בלי התפרצות אלכוהול (חוץ מהריח) ובסדר מופתי. כולם חיכו לתורם להיכנס לרכבות ולנסוע ליעדם, תוך כדי כך שאתה מתערבב עם קהל ההצגות בדרכך צפונה לפרברים.
עד כאן,
WAKE ME UP BEFORE YOU GO-GO
נשיקות וד"ש
נירית
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה