הפעם זה אמיתי

אחרי שש שנים זכינו לקיץ, ולא על פי מושגים בריטיים בלבד. קיץ שבו רוב הזמן השמש זורחת, שאתה מרגיש מחנק בעודך משתנע ברכבת התחתית  או כסרדין מאודה באוטובוסים הלא ממוזגים. סוף סוף זכית לאוורר את הבגדים הקצרים, הילדים שלך כבר שכחו מהי ההרגשה ללבוש קצר במשך חודשיים שלמים ובכלל שקיימת תגובה כימית שנקראית זיעה ויש לה תופעות לוואי משלה.

למצוא את עצמך מייחל למספר ממטרים בכדי שהירוק הנפלא הזה בעיניים לא יצהיב, לקום בבוקר ולהבין שקרני השמש לא יחלפו אחרי יום ואתה אפילו צריך לתרגל תנועה של פתיחת חלונות לא רק לאיוורר יומי קל. פעולה הפוכה לקיץ הישראלי בו אתה באדיקות מוודא נוהל אטימה לפני שהמיזוג מתאדה. רק שבבתים העתיקים של פינצלי שחגגו כבר מזמן מאה שנים, כשהטמפרטורה נושקת לעשרים וחמש מעלות, ניתן רק לתרגל נוהל נטישה לקניון הקרוב.

שנים הם ייחלו לאולימפיאדה בכדי שתקפיץ את מחזורי המסחר ותניע את הכלכלה הרדומה. אך רחובות לונדון נותרו שוממים ודווקא שנה סתמית למדי בלי חגיגות מיוחדות של בית המלוכה והולדתו של יורש עצר חדש שלא השאירה חותם במדפי החנויות, הצליחה להציף את רחובות לונדון.

הקיץ הזה הוציא את כולם לרחובות, כי לונדון בשמש היא באמת המקום הכי טוב עלי אדמות. קיץ לונדוני הוא לא יותר מדי חם בהגדרה, מה שמאפשר למכוסות הרעלה להתנועע בקלות יתרה כשהן גוררות את האוהל השחור המכסה את גופן. אלפי שקיות מלאות בטוב בשלל צבעים של מעצבי על לצידן של שקיות הזית של מרקס אנד ספנסר נגגרות אחריהן או נשאות על ידי מלוכסנות בכיסוי לייט. אין ספק שחנות הדגל של הממלכה שנוסדה על ידי משפחות יהודיות, חיה ונושמת בשל מחזורי המסחר אותם מייצר מידי קיץ קהל היעד הערבי. בארץ הקודש לא הצליחה הרשת לשרוד, כאשר בנסיכויות במפרץ קיימת הערצה אינסופית לאימפריה הבריטית שמסתכמת בהלבשה תחתונה לצדם של מותגי היוקרה הבינלאומיים.

בקיץ אמיתי לא מנהלים מדיניות מלאי על פי מכסות, בקיץ בריטי טיפוסי ניתן לזכות בסופשבוע אחד שמשי עד שניים בהם כולם נוהרים לים ולפארקים לפני שזה יסתיים. אבל כאשר זה אינו נגמר, בני האדם מפנימים מאד מהר שיש גם מחר ומתחילים לגלות מקומות קסומים הנמצאים הרחק מהכרך הגדול.

בריטניה האמיתית המשתרעת על פני כרי דשא ענקיים, אחוזות רחבות סביב אגמים כחולים. ארץ שמושתת על מעמדות שעד היום לא מסוגלת להינתק מהמבנה הזה. מדינה בה בריטי מצוי מסוגל להגדיר בחמש שניות על פי האוצר השפתי שלך, היכן גדלת, האם למדת במוסדות פרטיים ולאיזה אוניברסיטה אתה יכול להתקבל. ראש ההממשלה, קמרון, מייצג את המעמד הזה במיטבו, הוא מנציח את הצלחת הבית ספר הנכון (איטון), האשה עם הקשרים הנכונים (תואר אצולה, כסף וקשרים), לא סתם החברים שלו גזרו קופונים במכרזים של האולימפיאדה כיועצים לענייני כלום.

אפילו צ'רציל, גיבור מלחמת העולם השניה, הצליח לאחד אומה שלמה ולגרום להם להאמין בעצמם, היה סנוב לא קטן בן למשפחה עשירה עם תואר אצולה. איש גוץ ושמנמנן שנולד בארמון קסום שהירוק בו לא נגמר והפסטורליות לא מסתיימת.

אז, אין חדש תחת השמש, האימפריה הבריטית אולם התפרקה, אבל היא חיה ובועטת בתוך הממלכה. הנתינים פשוט עברו לשכון בתוך האי, הם מסייעים להם לשמור על צביון המעמדות והמסורת, אך בניגוד לעבר המפואר שם הם גרו הרחק הרחק היום הם חיים בתוכם. סתם נתונים משעשעים, אחוז המוסלמים חצה כבר את ה- 3.5%, ההינדים רק 1% והפולנים אומנם נוצרים, אך לאט לאט הם משתלטים על מרכזי המסחר השכונתיים.

אבל כשיש קיץ שום דבר לא באמת מעניין חוץ ממזג האויר, והבריטים בקלות מוותרים על המטריה השחורה ומעיל הטראנץ הבזי'. לא סוריה, לא מצרים ושום אביב ערבי לא ימנעו מהם מלהסתער על הפארקים הירוקים, להציף את החופים ולעטות כמה שפחות מלבושים.

אז צריך רק להאמין, אמנם לנו לקח שנים בכדי לזכות בקיץ אחד אמיתי בממלכת האיים, אבל חלומות בסופו של דבר אכן מתגשמים. כולי תקווה שזאת רק נקודת הפתיחה לשנה נפלאה גדושה בחוויות, מלאה בדברים טובים ובשורות טובות.

שתהיה לנו שנה טובה ומתוקה!

מאחלים המרקמנים.